עורך הדין חייב לייצג את לקוחותיו במסירות ובנאמנות, כפי שהדבר נדרש הן מבחינה מקצועית והן מבחינה אתית. כמו כן, עורך הדין הוא שליח בית המשפט ועליו לשמור על יעילות הדיון ועל כבוד בית המשפט.
אלו ועוד, מתחייבים מכללי האתיקה של לשכת עורכי הדין, החלים על כל עורכי הדין. מטרתם של כללי האתיקה היא להבהיר לעורך הדין את חובותיו ולהבטיח כי התנהלותו, תואמת את מעמד המקצוע.
כללי האתיקה עניינם, בין השאר באופן הטיפול בלקוחות, ניגוד אינטרסים, התנהגות עורך דין כלפי הצד שכנגד, הפסקת טיפול בלקוח ועוד.
במאמר זה נסקור סעיפים נבחרים בכללי האתיקה ונעמוד על חשיבותם.
חובותיו של עורך דין – סעיף 2
בפתחם של דברים, בסעיף 2 לכללי האתיקה, נקבע כי עורך דין חייב לייצג לקוחותיו במסירות ונאמנות, באופן ההולם את כבוד המקצוע.
לכלל זה שלוש משמעויות מרכזיות:
1. ייצוג הלקוח : עורך הדין ינהג בנאמנות כלפי הלקוח ויפעל אך ורק באופן התואם את טובת הלקוח.
2. לפעול ללא מורא : בא לומר כי עורך דין יפעל ללא משוא פנים, מתוך מסירות ונאמנות מוחלטת ללקוח, ללא סייגים.
3. כבוד ביהמ"ש : עורכי דין מייצגים את לקוחותיהם אך בד בבד, משמשים כשליחי בית המשפט. פירושו של דבר הוא כי עורך הדין מחויב לסייע לבית המשפט בגילוי האמת, בעשיית צדק, ועליו לשמור על כבוד בית המשפט.
שמירה על כבוד בית המשפט, משמעותה הלכה למעשה, לנהוג באופן מכובד כלפי על הצד שכנגד.
הפסקת טיפול – סעיף 13
עורך דין רשאי שלא לקבל לטיפולו, עניין משפטי, אך גם כאשר החל בטיפול, רשאי הוא להפסיק בטיפול, בשל הנימוקים הבאים:
1. חילוקי דעות : היכן שחלוקות הדעות בין הלקוח לעורך דינו, באשר לאופן הטיפול בתיק, יכול עורך הדין להודיע ללקוח כי הוא מפסיק את הטיפול בו וכך קורה לרוב, שהרי עורך דין אינו יכול לעשות דבר, בניגוד לרצון לקוחו ובהעדר הסכמה על דרכי הפעולה, לא נותר לעורך הדין, אלא להפסיק לטפל בלקוח.
2. מניעה אתית / חוקית : עורכי דין בישראל מחויבים לטפל בלקוחותיהם במסירות ובנאמנות, אך עליהם לעשות זאת אך ורק במסגרת החוק וכללי האתיקה. לכן, אם ישנה מניעה אתית או חוקית להמשך טיפולו של עורך דין בלקוחו, כללי האתיקה דורשים את הפסקת הטיפול.
3. אי תשלום שכ"ט : היה והלקוח לא שילם לעורך הדין את שכר הטרחה, רשאי עורך הדין להפסיק את הטיפול.
4. סיבות שונות : סעיף 13 לכללי האתיקה, הדן בהפסקת טיפול, מותיר שיקול דעת לעורך הדין, להפסיק לטפל בלקוח, מכל סיבה אחרת המצדיקה זאת.
לעניין הפסקת טיפול של עורך דין בלקוחו, יש להבחין בין מצב שבו, העניין תלוי ועומד בפני בית המשפט לבין מצב אחר. במקרה הראשון, יכול עורך דין להפסיק את הייצוג והטיפול, על פי הוראות החוק הרלוונטיות. במקרה השני, יודיע עורך הדין על הפסקת הטיפול ללקוח ובזאת נסתיים העניין.
ניגוד אינטרסים – סעיף 14
כללי האתיקה אוסרים על עורכי דין לייצג לקוחות בעלי אינטרסים מנוגדים או לקבל טיפול של לקוח, היכן שלא יוכלו לבצע עבודתם במסירות ובמקצועיות הנדרשת, מכל סיבה שהיא.
עורך דין אשר עמוס בעבודה ומקבל תיקים חדשים לטיפול, עובר עבירה אתית של ניגוד אינטרסים, היות והוא אינו יכול להקדיש את הזמן הנדרש ללקוח.
העברה לעורך דין אחר – סעיף 18
עורכי דין אינם תמיד מבחינים בין האצלת סמכויות לעורך דין אחר לבין העברת טיפול. הבחנה זו חשובה מאוד לעניין ההסכמה של הלקוח, על פי סעיף 18 של כללי האתיקה.
כאשר עורך דין מעביר את הטיפול בלקוח לעורך דין אחר, עליו לקבל את הסכמתו המפורשת, הנפרדת בכתב של הלקוח. הסכמתו הכללית של הלקוח ביפוי כח, אינה מספיקה לשם העברת הטיפול, אלא אך ורק לשם האצלת סמכויות לעורך דין אחר, בהקשר לטיפול בתיק או להתייעצות עמו.
הפרת כללי האתיקה
כאשר עורך דין מפר את אחד מכללי האתיקה, יכול ויעמוד הוא לדין משמעתי, בין אם מדובר ביוזמה של היועץ המשפטי לממשלה או בין אם מדובר בתלונה שהוגשה.
בתי הדין המשמעתיים מוסמכים להטיל עונשים שונים על עורך דין העומד לדין משמעתי ולמותר לציין כי העונש נקבע על פי חומרת העבירה.
במקרים קשים, ייתכן ועורך הדין יושעה מן הלשכה באופן זמני ובמקרים קיצוניים ביותר, יכול בית הדין להורות על הוצאתו של עורך הדין מן הלשכה לצמיתות.
עורכי דין בישראל כפופים לכללי האתיקה של לשכת עורכי הדין. מאמר זה סקר סעיפים נבחרים של כללי האתיקה, אשר דנים בחובותיו של עורך דין כלפי הלקוח, הפסקת טיפול, העברה לעורך דין אחר וניגוד אינטרסים.
לקריאה נוספת : סקירה של עורכי דין בישראל >>
